<h1>הבתים — שערי בית המקדש שער שישי</h1>
<h2>דף יב.</h2>
לפנים מן החומה, בירושלים מקודש מהם, שאוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני. כתב הר"ם אלו דברים שנאמרו בירושלים אין מלינין בה את המת. ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם. ואין משכירין בתוכה בתים. ואין נותנין בה מקום לגר תושב. ואין מקימין בה קברות, חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה, שהיו בה מימות הנביאים הראשונים ואין נוטעין בה גנות ופרדסין. ואינה נזרעת, ולא נחרשת שמא תסרח. ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגינת וורדים שהיתה שם מימות נביאים הראשונים. ואין מקיימין בה אשפות,
מפני שרצים. ואין מוציאין ממנה זיזין וג[ז]וזטראות לרשות הרבים, מפני אהל הטומאה. ואין עושין כבשונות מפני העשן. ואין מגדלין בה תרנגולים מפני הקדשים. וכן לא יגדלו הכהנים תרנגולין בכל ארץ ישראל מפני הטהרות. ואין הבית נחלט בה. ואינה מטמאה בנגעים. ואינה נעשית עיר הנדחת. ואינה מביאה עגלה ערופה, לפי שלא נתחלקה לשבטים.
<h2>דף כה.</h2>
אסור לישב בעזרה. ואין ישיבה אלא למלכי בית דוד בלבד. ובעזרת נשים מותר. וסנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית, היו יושבין בחציה שהוא חול.
לא יקל אדם את ראשו כנגד שער מזרחי של עזרה, והוא שער ניקנור, שהוא מכוון כנגד קדשי הקדשים. ולא אסרו אלא מן הצופים ולפנים, וכשהוא רואה את המקדש. והוא שאין גדר מפסיק ביניהם ולא אסרו אלא בזמן שהשכינה שורה. וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת, במקום שמותר לו להכנס שם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני האדון שנאמר, והיו עיני ולבי שם כל הימים. ומהלך באימה וביראה ובפחד ורעדה, שנאמר, [ב]בית אלה' נהלך ברגש. לר"ם.
<h2>דף נג.</h2>
כל שהשלים עבודה ונסתלק, אינו יוצא ואחוריו להיכל, אלא מהלך אחורנית מעט מעט, ומהלך על צדו עד שיצא מן העזרה. וכן אנשי מעמד ואנשי משמר ולוים מדוכנם כך היו יוצאים מן המקדש, כמי שפוסע אחר התפלה לאחוריו, כל זה ליראה מן המקדש. לר"ם.
<h2>דף נד.</h2>
לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן כנגד שולחן, מנורה כנגד מנורה. אבל עושה מנורה של חמשה ושל ששה ושל שמנה קנים, של שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות, ובשל עץ מותר.
